ג'אז איטלקי

ברצוני לספר לכם על קצה המזלג על ג'אז איטלקי ועל פבריציו בוסו, החצוצרן המצוין.

ב-1919 ואולי אפילו לפני, נחשף הקהל האירופאי לתזמורת ג'אז צבאית של ג'ימס ריס (מספרים שזה התחיל בצרפת). מאז הסגנון הופץ ברחבי אירופה על ידי הרכבים נוספים שהופיעו, על ידי מוזיקאים מהגרים וגם על ידי אירופאים שנסעו לארה"ב והביאו איתם מטען מוזיקלי ג'אזי שהעבירו הלאה לחבריהם ותלמידיהם. הג'אז הופץ גם באמצעות שידורי הרדיו שהחלו מ-1920.  החל משנות ה-30 באיטליה כבר ניתן היה לשמוע הרכבי ג'אז. מספרים על בנו של מוסוליני (רומנו) שהיה פסנתרן וחובב ג'אז מושבע.

ב-1935 לואי אמסטרונג ביקר באיטליה והשאיר רושם רב במקום. הסצנה האיטלקית קיבלה "פוש" לא קטן על ידי ביקורי כוכבים שכאלו באיטליה. סגנונות הג'אז שלאחר מלחמת העולם השניה (בי בופ, קול ג'אז, הרד בופ, פרי ג'אז וג'אז רוק) נכנסו באופן עקבי לסצנה האיטלקית וכוכבי ג'אז נוצרו בעקבות החשיפה לג'אז האמריקאי ולמוזיקאי ג'אז שביקרו באופן קבוע באיטליה . אני רוצה להתייחס לג'אז העכשווי באיטליה ואני מתכוון למוזיקאים מעולים כדוגמת פבריציו בוסו, רוברטו גאטו, רוסריו ג'יוליאני, סטפאנו דה בטיסטה, אנטוניו פאראו, אנריקו ראבה,

אנריקו פיראנונזי, סטפאנו בולני ועוד רבים שאני מדלג עליהם למרות שהם נגנים מעולים.

 

בג'אז האיטלקי אני מבחין בכמה זרמים מרכזיים. קיים הג'אז שמושפע מהמוזיקה האמריקאית (בי בופ, הרד בופ). קיים גם זרם שהושפע מהסאונד של חברת ECM הגרמנית אך עם השפעות מקומיות איטלקיות כגון צליל מאוד נקי קריסטלי אך ללא התנתקות מהמסורת האיטלקית הידועה שיש בה שמחת חיים לצד דרמטיות והרהורי החיים(למשל הקלטות של אנריקו ראבה שהיה חלק ממעצבי הסאונד של (ECM. שני הזרמים האלו אינם מנותקים מהזרם המרכזי של הג'אז. קיים גם זרם של ג'אז איטלקי עכשווי נפלא שהושפע מפוסט בופ והג'אז העכשווי בארצות הברית (שילוב של פוסט בופ, לעיתים קצת פרי ג'אז, שילוב אלקטרוני מדי פעם וכל זה עם ניחוח איטלקי שמפריד אותם משאר הג'אז האירופאי ונשמע מקורי.

 

פבריציו בוסו נולד בטורינו שבצפון מערב איטליה ב-1973. הוא התחיל ללמוד בגיל חמש בהנחיית אביו וסיים את הקונסרבטוריון של טורינו בגיל 15 שם גילה את הג'אז וניגן בביג בנד ובהרכבי קומבו. במהלך לימודיו קיבל מלגה ללימודים בוושינגטון. בגיל 20 החל להיות מוכר בעקבות נגינה בהרכבים של מוזיקאים מוכרים כמו ג'ורג' ראסל, דייב ליבמן וסטיב קולמן. בגיל 21 החמישייה שלו זכתה בפרס Summertime Jazz's Best Band.

בגיל 26 הקליט בוסו את אלבומו הראשון שמנהיג (Fast Flight 2000) וזכה בתואר כוכב הג'אז העולה של השנה. מאז הקליט יותר מ-20 אלבומים וביניהם האלבום שהוקדש כולו לדיוק אלינגטון ב-2015.

דיוק אלינגטון הלחין כ-2000 קטעי ג'אז ויצירות מגוונות. תארו

לעצמכם את תהליך בחירת הקטעים לאלבום הוקרה לאלינגטון שהרי יש דילמה. לבחור לפי הקטעים שהצליחו והפכו להיטים או לשלב גם קטעים מצוינים אך פחות מוכרים.

פבריציו בוסו הוא חצוצרן בעל צליל איכותי מעולה, שליטה מוחלטת בכלי הנגינה גם מבחינת הבעה ורגש וגם מבחינה טכנית. האזינו לקטע הבא בו הוא מנגן לצידו של החצוצרן האיטלקי פלביו בולטרו.

בוסו מכיר את שפת האלתור של הבי בופ,  וגם את השפה המודרנית יותר ממעולה ולצד זה יודע לרגש היטב בבלדות.

לישראל הוא יגיע עם הפסנתרן הנהדר ג'וליאן אוליבר מאזאריאלו והם יבצעו שירים של אלינגטון בדואט אינטימי שאני בטוח שישמע מרגש כמו זה.

אני מאחל לכם הנאה רבה בהופעה.

רז סקלס