שלום לכם חובבי ג'אז יקרים,
רביעיית הג'אז המודרני (Modern Jazz Quartet)
אני רוצה לספר לכם הפעם על הרכב מיוחד ששמם רביעיית הג'אז המודרני (Modern Jazz Quartet) אשר שילבו באופן מאוזן ונעים לאוזן בין סגנון הבי בופ לבין מרכיבים שונים מהמוסיקה קלאסית. המוזיקולוגים מגדירים את הסטייל הזה , קול ג'אז (Cool Jazz).
רביעיית הג'אז המודרני נוסדה ב- 1952 וחבריה המקוריים היו מילט ג'קסון- ויברפון, ג'ון לואיס – פסנתר, ריי בראון- קונטרבס, קני קלרק – תופים.
ב- 1954 החליף פרסי הית' את בראון וב- 1955 החליף קוני קיי את קני קלרק.
ב-1954 החלו להופיע באולמות קונצרטים , מועדוני ג'אז ובפסטיבלים בינלאומיים.
הרביעייה רכשה לעצמה פרסום כהרכב של נגנים מצטיינים. בשנות ה-60 נהגו לבצע
הפסקת פעילות בקיץ : לואיס הלחין ולימד והאחרים הופיעו בהרכבי ג'אז שונים.
ב-1974התפרקו בשל שאיפתו של ג'קסון להופיע כלידר ובמשך השנים נהגו להתאחד מידי פעם להופעות מיוחדות.
האזינו לקטע Django שהולחן על ידי ג'ון לואיס ב-1954 ומייצג את סגנון ההרכב.
הקטע דג'אנגו נכתב לזכרו של אחד מגדולי נגני הג'אז הצועני באירופה ושמו דג'אנגו ריינהארט והוא מלודית הנושא מתוך אלבום חשוב שנושא את שם הסטנדרט הזה ונחשב לאחד מ-100 האלבומים החשובים ביותר בתולדות הג'אז.
כמה מאפיינים בולטים ברביעיית הג'אז המודרני:
*סגנון :שילוב של מרכיבי קול ג'אז ( עדינות , טמפו מתון , עיבוד) ומרכיבי בלוז שורשי שאינו אופייני ל"קול". לצד אלו בשנות ה-60 ניתן לשייכם לזרם השלישי שאחד מנושאי הדגל שלו היה המלחין, המעבד והנגן גונטר שולר.
בעבר הייתה בעיית "הגדרה" לסגנונם שנובעת מנגינתו השונה של מילט וג'ון. מילט ג'קסון היה תמיד יותר Boper (אחד שמנגן בי-בופ) ולואיס תמיד שאף ליצירות המשלבות אלמנטים אומנותיים מהמוסיקה האירופאית.
*צורות : המשך מסורת הסטנדרטים בנוסח הבלוז, ובמבנה המסורתי של השגור במוסיקה הקלאסית AABA ובנוסף כתב ג'ון לואיס כתב גם יצירות בנוסח הפוגות והקונצ'רטי.
*סאונד : לאור עבודתם כאנסמבל (כלומר כקבוצה מלוכדת) , הם הקדישו זמן מחשבה ועבודה קשה כדי לגבש את הסאונד הכללי שלהם בהקלטות והופעות. למשל נגינת הבס והתופים אינה אופיינית לג'אז וניתן לשמוע בקטעים שלהם קטעים המשלבים אלמנטים מהמוסיקה הקלאסית.
*עיבודים: רוב העיבודים בוצעו ע"י פסנתרן הלהקה ג'ון לואיס . הוא שילב קונטרפונקט = מהלך של כמה קולות זה לצד זה כאשר הקולות חשובים באותה המידה , רעיונות דינמיים = כלומר מהלכים מחזק לחלש וגם להיפך, מוטיבים קלאסיים וכל אלו לצד הרמוניה ג'אזית שלא התנתקה ממסורת הבופ.
*מלודיות : מנגינות שבסיסן הוא ג'אזי אך צורתן עשויה להיות פוגלית (קונקורד, ונדום) או שירי ג'אז שהמלודיה מאוד קליטה לצד עיבוד מורכב. באופן כללי מלודיות שאינן עמוסות.
*הרמוניה : הרמוניה ג'אזית כולל מהלכים המוכרים מתקופות קודמות. בתקופה שלואיס כתב בסגנון הזרם השלישי, יש שימוש בהרמוניה שנובעת מהמוסיקה האומנותית.
*אילתור :המאלתר העיקרי היה ג'קסון בעל האוריינטציה הבופית , נגן בעל מיומנות טכנית מצוינת ושליטה בתיאוריה והרמוניה . האלתורים אינם העיקר בהרכב.
*תפקידי בס ותופים : גישה חדשנית !!! בבס ניתן לשמוע תפקידים שאינם "בס מהלך" walking bass מסורתי אלא מלודיה קונטרפונקטית ולעיתים תפקידי אוסטינטו (בס עקשן שחוזר על עצמו לאורך כל היצירה). נגינת חצאים ולאו דווקא
רבעים כמו בבופ . קוני קיי, המתופף, עושה עבודתו בעדינות ורכות שאינם אופייניים למתופפי ג'אז.
בקרוב יגיעו לישראל לכמה הופעות צמד המוסיקאים המצוינים Warren Wolf (ויברפון) ו-Aaron Diehl (פסנתר). הם ינגנו עם נגני ג'אז בכירים מישראל מופע שמוקדש ליצירותיהם של רביעיית הג'אז המודרני. האזינו לדוגמא שמהווה המשך לסגנונם של ה-מודרן ג'אז קווארטט.