ג'וזפין בייקר היתה בדרנית, זמרת ורקדנית. היא נולדה ב-1906
בסנט לואיס, מיזורי.
קארי, אמא שלה, אומצה על ידי זוג שהיו עבדים. באופן פורמאלי אבא שלה היה המתופף אדי קארסון אבל יש הוכחות כאלו ואחרות שזה לא נכון. היה להם מופע והם שיתפו את התינוקת כבר בגיל שנה. בגיל 15 גילה אותה אמרגן וודוויל והביא אותה לברודווי, ניו יורק. ב-1925 הופיעה בפריז במסגרת ה"מופע השחור". לאחר סיבוב הופעות באירופה שבה לפריז ובמהרה הפכה לכוכבת על והיתה השחורה הראשונה שזכתה במעמד זה.
ההקלטה הראשונה שלה היתה ב-1927 (סינגל) ואת האלבום המלא הראשון הקליטה ב-1951.
ג'וזפין בייקר היתה נשואה 4 פעמים ונולד לה בן ביולוגי אחד. בשנות החמישים אימצה לביתה 12 ילדים מלאומים שונים. בייקר היתה ביסקסואלית וניהלה רומן עם הציירת פרידה קאלו.
ג'וזפין היתה פעילה ברזיסטנס כנגד הכיבוש הנאצי. פעילת זכויות אזרח למען השחורים בארה"ב.
ב-1964 לקתה בשבץ מוחי ולא חזרה להופיע באופן סדיר.
צפו בג'וזפין בייקר רוקדת עם הצל שלה בליווי תזמורת וכאן שרה את בלאקבירד 1927.
בייקר היתה בין השאר זמרת בקברטים ולכן ברצוני לספר בקצרה מהו קברט.
המילה עצמה במאה ה-20 מתארת מקום שיש בו הופעות שמשלבות שירה, ריקוד ותיאטרון.
בכל מדינה הצגות הקברט היו שונות קצת. למשל בגרמניה היה משולב הומור קודר, בצרפת הקברט התחיל כבר ב-1655 בסוג של טברנות. המופעים היו נועזים וסקסיים לצד העברת ביקורת פוליטית כזו ואחרת. ג'וזפין בייקר זכתה למעמד של כוכבת קברט בגלל יכולות השירה, הריקוד והתיאטרליות שלה. היה לה קול שקל מאוד לזהותו, היא היתה מדויקת ובעלת הבעה עמוקה מאוד.
ראוי לציין שבשנים שבייקר התפרסמה בצרפת אף שחור לא היה 
במעמד כזה בארה"ב והגזענות נגד השחורים היתה עדיין חלק מחיי השחורים ביומיום.
ג'וזפין בייקר נפטרה ב-1975.
אדית פיאף היתה זמרת שאנסונים צרפתייה שנולדה ב-1915 בפריז
למשפחה ענייה של אומני רחוב. אנטה , אמא, ילדה את אדית בגיל 17 והתפרנסה משירה ברחוב. היא ראתה בגידול הילדה נטל ומסרה אותה לסבתא. האב, לוליין קרקס, לחם במלחמת העולם הראשונה בחזית וכאשר חזר העביר את ביתו חזרה לפריז. בסופו של דבר ננטשה על ידי הוריה.
ב-1935 שמע אותה בעלים של קברט ששמו לואי דפלה שרה ברחוב והעניק לה את עבודתה הראשונה שם נכח גם מוריס שבלייה ששבחיו תרמו לפרסומה הראשוני.
ב-1937 קנתה לעצמה שם בשל שירתה הדרמטית במועדון A.B.C מכאן והלאה הקריירה שלה תפסה תאוצה.
האזינו להקלטה ראשונה שלה מ-1936 וכבר אז קולה כל כך שונה משל זמרות אחרות.
פיאף התקשתה ביצירת קשרים יציבים וממושכים וניהלה חיי אהבה סוערים, עתירי מאהבים וקשרים מזדמנים לעיתים עם מוזיקאים שיהפכו מפורסמים כמו איב מונטאן, שרל אזנבור או ג'ורג' מוסטאקי.
אדית היתה חולנית מאוד מלידה ולא תרמו לבריאותה ההתמכרויות לסמים כאלו ואחרים והאלכוהול. היא מתה מסרטן כבד ב-1963.
האזינו ללהיטה הגדול (למרות שזה כל כך מוכר) וגם ללהיט נוסף.
אדית פיאף היתה זמרת או מספרת סיפורים. היא היתה דרמטית מאוד מבחינת הגשת הטקסט והקהל הרגיש בדרך כלל קירבה רבה אליה בשל התקשורת שהיא פיתחה מול קהל.
אז מה זה בעצם שאנסון?
התרגום המילולי הוא שיר שבמקור בתקופת הרנסאנס נכתב בשלושה עד ארבעה קולות אך בהמשך הפך להיות גם חד קולי כמו בשירתה של פיאף. בתקופות הקדומות היתה חשיבות גם למוזיקה שליוותה כמו בלחניו של מחבר השאנסונים הראשונים גיום דה מאשו.
במאה ה-20 המילים של השאנסון הפכו חשובות יותר מהמוזיקה שליוותה את הטקסט.
השאנסונים המודרניים הושפעו מסגנון הסווינג והרוק אנד רול האמריקאי והמבצעים היו בעלי נוכחות בימתית בולטת.
מקור השאנסון הצרפתי בצורתו המודרנית היה בקברטים ובמיוזיק-הול של הגדה הימנית בפריז ובעיקר ברובע המונמרטר .מייסד השאנסון הצרפתי החדש היה הזמר שארל טרנה שהחל לשיר בשנות ה-30' ושיריו היו על גבול הפואטי, לחניו הושפעו ממקצבים אמריקאיים שלא היו מוכרים עד אז בצרפת והופעתו הבימתית הייתה כובשת כשל טרובאדור מודרני. פיאף היתה אחת הזמרות הכי מוכרות בתחום.
בקרוב יופיעו בישראל הזמרת, רקדנית ושחקנית ניקול רושל והפסנתרן/גיטריסט ומלחין ג'וליאן ברונטו. רושל נולדה ב-1979 בניו ג'רסי וברונטו במקור ממערב צרפת.
הצמד יבצעו שירים של כוכבות העל ג'וזפין בייקר ואדית פיאף וילוו אותם הנגנים המעולים אילן סאלם בחליל צד, אסף חכימי בקונטרבאס ושי זלמן בתופים.
רושל התפרסמה בפריס כשהופיעה בתפקיד ג'וזפין בייקר במופע "מחפשים את ג'וזפין" של ג'רום סבארי. היא הופיעה בין השאר ב "משפחת קוסבי" ו"תהילה" בברודווי.
האלבום שלהם זכה בצרפת באלבום הטוב ביותר בתחום השירה וברונטו זכה בכמה פרסים בתחום ההלחנה. הוא מוגדר Singer Song Writer שהתחיל את דרכו כמלווה של הרכבי בלוז וג'אז בפסנתר.
לפרטים על המופע של ניקי וג'ולס בג'אז חם לחצו כאן
תהנו בהופעה
רז סקלס