לפני שנים רבות ישבתי בביתי והאזנתי לדיסק של הורס סילבר, פסנתרן
ג'אז ומלחין.
במוזיקה שלו חוץ מסווינג יש שימוש במקצב שניתן לקרוא לו לטינית בכלליות אבל האוזן שלי שמעה עוד משהו. החלטתי קצת לחקור את המוצא שלו ואז התברר לי שאבא שלו היגר לארה"ב מהאי מאיו שהוא חלק מאיי כף ורדה.
המשכתי לחפש מידע על איי כף ורדה ואחרי כמה דקות השם סזריה אבורה התגלה לי בפעם הראשונה. אחרי כמה דקות שמה הופיעה בעוד הקשרים.
….עברו 8 שנים ובעודי מכין הרצאה על הורס סילבר, נזכרתי בשם של סזריה ומתוך סקרנות לדעת עליה יותר נכנסתי לגוגל ויוטיוב כדי להבין מדוע היא זמרת כל כך אהובה ברחבי העולם.
התבוננתי קודם כל על צילומים שלה והפנים שלה העבירו לי את כל סיפור חייה המורכבים.
לא אספר לכם את כל הביוגרפיה אלא חלקים משמעותיים וסיפורים קטנים עליה אבל לפני הכל הביצוע שלה לשיר האגדי שפרץ גבולות סגנוניים Besame Mucho.
סזריה נולדה בכף ורדה ב-1941 ו-7 שנים לאחר מכן נפטר אביה. אמא נלחמה על פרנסת הבית אך קיבלה שכר זעום כטבחית ולכן בסופו של דבר העבירה את סזריה לבית יתומים שם אבורה למדה לשיר וכפי הנראה זה הדבר הטוב היחיד שקרה לה שם.
בגיל 16 למדה שירי מורנה מקומיים מחבר והחלה להופיע בבארים. שירי מורנה הם שירי עצב, כמיהה וגעגוע. בעתיד היא תחשב למלכת זמרות המורנה. חברים מוזיקאים עזרו לה לרכוש עוד הבנה וידע במוזיקה. היא החלה להיות מוכרת בכף ורדה אך היתה אלמונית מחוץ לאיים.
באמצע שנות ה-70 פרשה ממוזיקה לעשר שנים שחורות כהגדרתה בהן השתדלה לתמוך במשפחתה כלכלית ונלחמה באלכוהוליזם. בריאותה לא היתה אף פעם טובה ובתקופה זו הידרדרה.
ב-1988 הומלץ לה להגיע לפריז שם הקליטה את אלבומה הראשון הדיווה היחפה שזכה לאהדה רבה והוביל אותה להיות כוכבת מורנה בינלאומית בגיל 47. פרסומה לא גרם לה להתנהג כמו כוכבות וסלבים ברחבי העולם. היא נשארה צנועה וכאשר הופיעה בכל מיני מקומות בקשותיה מבית המלון היו הכי צנועות שרק ניתן לדמיין. למשל היא ביקשה שבחדר המלון תהיה פיילה מפלסטיק כדי שתוכל לכבס את בגדיה בעצמה (כך היה בביקורה בישראל סיפר לעיתון הארץ דובי לנץ).
אבורה הזדהתה מאוד עם חסרי הבית ועניי כף ורדה והופיעה כל חייה יחפה על הבמה.
לסזריה אבורה היה חשוב תמיד לייצג את ארצה. היא שרה שירי מורנה שאת חלקם ניתן להשוות לבלוז והתכנים היו קשורים לבידוד של כף ורדה, לעוני, לסחר בעבדים וגם התייחסות למהגרים מכף ורדה לאירופה. המודעות של סזריה לקשיי ארצה ועמה מאוד משמעותי בעיני כי יש לזמרים נטייה להצניע את המחאה שלהם כדי להצליח בקרב קהל גדול יותר. אצל אבורה זה היה הפוך. היא שרה על הנושאים הקשים ביותר עם ביקורת, עם כאב וסבל עמוק אותו חוותה שנים רבות לפני שהפכה כוכבת בינלאומית.
מבחינה מוזיקלית אבורה היתה זמרת מדויקת להפליא , בעלת קול נמוך (תרומת הסיגריות) ויכולת ההבעה שלה היתה מרטיטה ומרגשת כל פעם מחדש.
הנה דוגמא קלאסית של הקטע Sodade עם פינת הישיבה שלה, הסיגריה, בקבוק המים, הקול העמוק, העברת הרגש באופן בלתי אמצעי והמילים….מילות געגוע עמוק.
אבורה הקפידה להקליט אלבום חדש כל שנה. ב-2003 זכתה בגראמי.
היא נפטרה בגיל 70 אחרי כמה שנים בהן עברה ניתוח לב פתוח ועוד.
במרץ 2017 תגיע לארץ הזמרת הענקית מריה דה בארוס למופע "באהבה לסזריה אבורה".
דה בארוס הופיעה יחד עם אבורה ונחשבת לממשיכת דרכה. זוכת פרסים רבים ובעלת קריירה מצליחה של הופעות והקלטות. ההופעות שלה יתקיימו בזאפה במשכן לאומנויות הבמה ואני מאוד ממליץ עליהן. יהיה מרגש ומתובל בלטיניות.
לרכישת כרטיסים למופע של מריה דה בארוס לחצו כאן או חייגו 03-5733001
רז סקלס