ניו- אורלינס

דיקסילנד – ניו אורלינס

כבר שנים רבות שאני מלמד תולדות הג'אז בתיכון לאומנויות בירושלים וזה כולל גם את סגנון הג'אז הקלאסי, שנקרא דיקסילנד או סגנון ניו אורלינס. עם הסגנון הזה אני מנסה "לשטוף" את אוזניהם הצעירות של

תלמידי, במוסיקה המדהימה שנקראת "ג'אז".

כמהנפלא היה לגלות שהזמרת המצוינת דניס גורדון תופיע בארץ במסגרת סדרת ג'אז חם.

למרות ששורשי הסגנון שלה נעוצים בגוספל, גוורדון מבטאת קשת עשירה של סגנונות מג'אז, פאנק, סול, R&B ועד לבלוז ונשמה.

לקראת הקונצרטים שייערכו בג'אז חם, רציתי לפרוש בפניכם את המאפיינים החשובים של סגנון ניו אורלינס. כלי נגינה: קלרינט, קורנט/חצוצרה, טרומבון, טובה (בתפקיד באס), בנג'ו או פסנתר ככלי הרמוני ולעתים תופים (ממש מינימלי, אל תצפו לסולואים מדהימים או משהו כזה).

הדיקסילנד נחשב לסגנון הראשון בג'אז והוא נוצר בדרום ארה"ב באזור העיר ניו אורלינס. במוסיקה קיימת תחושת סווינג, אבל זה עדיין לא ה"סווינג" שאנחנו מכירים מתקופה יותר מאוחרת. המוסיקה בוצעה במועדונים קטנים, בתהלוכות (כמו המרדי גרא) בחתונות וגם בלוויות. היו הרכבים שחורים שניגנו בהשראת הבלוז והרכבים לבנים שהושפעו מהמארש האירופאי.

בדרך כלל היה סולו סימולטני והאלתור הספונטני החל רק כאשר מוסיקאי ניו אורלינס נדדו לשיקגו – בעיקר אחרי פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1917). לואי ארמסטרונג, חצוצרן וזמר, היה מראשוני המאלתרים בג'אז ועד היום זוכה להערכה רבה על פועלו. המוסיקה של ניו אורלינס, כולל הבלוז, היא שילוב של מסורות מוסיקליות מאירופה (סולמות, הרמוניה) ומאפריקה (מקצבים, שירה בצורת שאלה ותשובה).

הדיקסילנד היה המוסיקה הפופולארית ביותר החל מתחילת המאה ה-20 ועד אמצע שנות השלושים.

בימינו קיימים עדיין הרכבים שמנגנים את סגנון ניו אורלינס ברחבי העולם וגם בישראל.

דניס גורדון בהופעה

https://www.youtube.com/watch?v=VG7lm7XWXLw