ג'וליאן קנונבול אדרלי היה נגן סקסופון אלט אמריקאי, מנהיג הרכבים, בעל דעה על נושאים פוליטיים וחברתיים ובעל הומור
בריא כמו שתוכלו לשמוע כאן. הוא התארח גם בסרטי קולנוע.
נולד ב-1928 בטמפה שבפלורידה והכינוי שלו Cannonball הוא שיבוש לכינוי הילדות שלו Cannibal כי מספרים שהיה בעל יכולת זלילה חריגה ביותר.
את המסע בנבכי נשמתו של אדרלי אני רוצה להתחיל בהחלטה משותפת (של כולנו) לא להשוות אותו לענק האלט צ'רלי פרקר. אני לא מוצא טעם לעשות זאת כי למרות שהוא הושפע רבות מפרקר, אדרלי מצא את הקול האישי שלו מהר מאוד בניגוד לאחרים. ניתן לזהות את הסאונד שלו, את הפרזות האופייניות לו, את הבלוזיות מלאת ההבעה ואת הטכניקה המעולה. בזמן שאלתר, הוא היה מספר את הסיפור שלו וזה נבע מעבודה קשה בחיפוש האני הג'אזי שלו.
את סיפורו של אדרלי אני רוצה להתחיל בתקופה שההרכב שלו ניגן מוזיקה שחורה והטיף לשמירת המסורת השחורה. הוא עשה זאת תוך כדי התאמה של המוזיקה לזמן. היו אלו שנות ה-60 המאוחרות לתוך שנות ה-70 ואדרלי ניהל הרכב שהצליח להיות פופולארי בזכות לחנים פשוטים ומובנים כמו הלהיט הענק שהלחין הפסנתרן ג'ו זאווינול Mercy, Mercy, Mercy אבל גם אחרים זכו לתשומת לב רבה. שימו לב לתשואות הקהל בכניסת המלודיה. קטע זה מורכב מההבנה שמקצב
רוק/גוספל יותר פופולארי מסווינג ויש בו מנגינה שמתקשרת עם הקהל מה שאדרלי דגל בו וניתן לשמוע אותו פעמים רבות מתקשר עם הקהל בדיבור על גבול הטפה (Preaching).
Armando Peraza, Helen Merrill, "Cannonball" Adderley, Al McKibbon, with Toots Thielmans and Oscar Peterson reflected in the mirror, backstage at Orchestra Hall, Chicago, 1957.
אדרלי לצד אחיו נט, היה שייך לדור של נגני בי בופ שהבינו בשלב מסוים שהבי בופ של פרקר ודומיו נע על אוטוסטראדה מהירה בלי לתת תשומת לב לירידה בפופולאריות של הסגנון.
בשישייה של האחים אדרלי הם נגנו הרד בופ בהתאם לתקופה אבל הכניסו יותר ויותר מהשורשים השחורים של הג'אז כגון בלוז, גוספל ונשמה. בקטעים הפופולאריים ביותר של ההרכב תמיד היה שימוש בקריאה ותגובה (Call And Response). הבלוז תפס נוכחות משמעותית בכל הרכביו.
הנה ציטוט של אדרלי שיעזור לנו להבין את גישתו לג'אז:
"Understanding is the least important thing when it comes to digging jazz because, like anything else, jazz is a form of entertainment. It is created to be enjoyed, not understood like you read a blueprint".
על בסיס הבנתו שג'אז צריך להמשיך להיות מוזיקה שמספקת הנאה ובידור הוא הרגיש חופשי לדבר אל הקהל בתחילת קטעים. לדוגמא בפתיחה להופעה בטוקיו. בקטע זה שפע של קול אנד ריספונס, בלוזיות/גוספליות ודינמיקה מופלאה.
קנונבול נמצא בהקלטה החשובה של מיילס דיויס מ-1959 (Kind Of Blue) ושנה לפני כן הזמין את מיילס להקליט איתו את האלבום Something Else שלעיתים טועים וחושבים שזה אלבום בהנהגתו של מיילס. הוא הקליט עם ננסי וילסון, ביל אוונס וכוכבי ג'אז נוספים.
ג'וליאן אדרלי החל להיכנס לתודעה של קהל הג'אז ב-1955 באלבום הבכורה שלו. קטע דוגמא
אלבום הבכורה הוקלט 4 חודשים לאחר פטירתו בטרם עת של צ'ארלי פרקר. כבר באלבום זה אני שומע את קולו האישי של אדרלי אך זה סבל בתחילת דרכו מהכינוי The New Bird.
בין השנים 1950 ל-1953 ניגן בתזמורות צבאית ולפני כן הדריך הרכבים בתיכון.
אני רוצה להמליץ לכם על הוידאו הזה בו החמישייה של אדרלי מנגנת ג'אז משובח.
בחודש ינואר יגיע לישראל הסקסופוניסט המעולה אנטוניו הארט ויגיש מופעי הוקרה למוזיקה של קנונבול אדרלי. יתלווה אליו החצוצרן הנהדר וויין טאקר וחטיבת הצב תכלול את הפסנתרנית הגרובית הילה קולי, את הבסיסט תמיר שמרלינג ואת אלוף הקצב שי זלמן – לפרטים נוספים על המופע לחצו כאן
זו תהיה הופעה מצוינת עם מוזיקה יפה, מתקשרת וזורמת !
רז סקלס