נינו רוטה ואניו מוריקונה

אני שמח להזמין אתכם להצצה לתוך עולמם של נינו רוטה ואניו מוריקונה,

מלחינים איטלקים שהתמחו בכתיבת מוסיקה לסרטים ועשו זאת בהצטיינות.

 

 

 

 

 

 

אני לא אחדש לכם כלום אם אומר שבאיטליה קיימת מסורת מדהימה של מוסיקה אומנותית החל מהרנסאנס ועד ימינו (קל לי לא להתייחס לימים האפלים של ימי הביניים…חחח).

אולי כן אחדש לחלקכם אם אספר שבאיטליה קיימת סצנת ג'אז לוהטת מזה כמה עשורים ושכדאי מאוד להכיר מוסיקאים איטלקים ולא רק את הבולטים ביותר כמו סטפאנו בולאני, אנריקו פיירנונזי או הסקסופוניסט שהדהים את העולם עוד בנעוריו פרנצ'סקו קפיסו, אלא גם כל מיני שמות פחות מוכרים כמו נגן הטנור ג'יאני באסו, שלא מספיק מוכר בישראל או אנזו פייטרופאולי- שהוא נגן קונטרבס מעולה ורבים רבים אחרים!

 

בואו נמשיך הלאה…מיהם נינו רוטה ואניו מוריקונה.

נושאים רבים משותפים לצמד המוסיקאים/מלחינים מהידועים והמשובחים באיטליה.

שניהם כתבו מוסיקה לסרטים מאוד ידועים.

נינו רוטה שנולד במילנו ב-1911 הלחין מוסיקה לסרטים רבים של הבמאי הידוע פדריקו פליני שמונה וחצי, רומיאו ויוליה, לה דולצ'ה ויטה ואת שיר הנושא של הסנדק. הוא היה בן למשפחה מוסיקלית, למד מוסיקה באיטליה ובין השנים 1930-32 קיבל מלגת לימודים בארה"ב. הוא כתב גם שתי אופרות, חמישה בלטים ויצירות אינסטרומנטליות.

 

אניו מוריקונה שנולד ב-1928 ברומא הלחין מוזיקה לכ-500 סרטים במגוון רב של ז'אנרים כמו למשל בעבור חופן דולרים, הטוב הרע והמכוער (שניהם של הבמאי סרג'יו ליאונה בן כיתתו), סינמה פרדיסו ועוד. מוריקונה למד בקונסרבטוריון בבירה האיטלקית, שם התמחה בנגינת חצוצרה. מוריקונה נהג להשתמש בקולות נשים, חצוצרות, גיטרה קלאסית וכתב תזמורים עדינים יחסית. אניו מוריקונה זכה ב-2007 בפרס אוסקר על מפעל חיים (בן 78 אז)

וזאת לאחר שהיה מועמד לאוסקר 5 פעמים ואף זכה באוסקר על תרומתו למוסיקה בקולנוע.

 

ראוי מאוד לציין שרוטה ומוריקונה, שניהם הלחינו מוסיקה מאוד מלודית, שיש בה סיפור והתפתחות בהתאם לסרטים להם כתבו את המוסיקה.

ובכל זאת יש הבדל בין המוסיקה של השניים. בולט מאוד שמוריקונה קצת יותר נועז ולא יהסס להכניס חצוצרה רועמת שתשנה את משמעות הסצנה ולעומתו נינו רוטה שהיה קצת יותר מסורתי.

למוסיקה של שניהם חשיבות מאוד רבה עד כדי מכרעת בעיצוב איכותן של סצנות בסרטים ללא כל קשר לז'אנר עצמו. זה יכול להיות מערבון של ליאונה או סרט עמוק של פליני.

המוסיקה תורמת ליצירת האווירה המתאימה, לעיתים מרמזת על הבאות לטובה או לרעה.

למוסיקה בסרטיהם יש צבע, משמעות עמוקה והיא יכולה לעמוד גם בפני עצמה,

בעוד שהסרטים לרוב אינם יכולים לעמוד בפני עצמם ללא המוסיקה.

כדאי שתדעו שבתחילת יוני מגיע לארץ הסקסופוניסט רוסאריו ג'יוליאני שללא ספק נמצא בין עשרת נגני הג'אז הגדולים בסצנה האיטלקית. יש לו צליל איכותי, אלתורים מצוינים עם feel  מעולה וטכניקה נהדרת לצד הלחנה מאוד עכשווית ומוצלחת. יחד איתו ינגן נגן האקורדיון לוצ'יאנו ביונדיני מוסיקאי  וירטואוז מגוון מאוד. הם יבצעו מוסיקה מהסרטים האיטלקיים של נינו רוטה ואחרים.

ילוו אותם דור סמוכה בבס ושי זלמן בתופים.

שלכם,

רז סקלס