סווינג, המוזיקה האמריקאית האגדית של שנות ה-30', חווה לידה מחדש בימים אלה.

תחיית הסווינג כמוזיקה למחול וכמוזיקת פופ החלה לפני כמה שנים בארה"ב. תוך זמן קצר, הסווינג שבה את לבם של קהל מעריצים גדול וצעיר.

בשנת 1987 נוסדה תזמורת הסווינג דאנס בניהולו של "מלך הסווינג" אנדריי הרמלין. מאז היא הפכה לתזמורת הסווינג המצטיינת והמצליחה ביותר בגרמניה. בנוסף להופעות רדיו וטלוויזיה תכופות, התזמורת ניגנה בהופעות במלונות יוקרתיים, שימחה את הקהל שלה באולמות קונצרטים בגרמניה ובאירופה ומופיעה באירועי נשף זוהרים ונוצצים. תזמורת הסווינג דאנס זכתה להצלחה גדולה בסיוריה הבינלאומיים בבריסל, ציריך, הונג קונג ולונדון.

התזמורת הופיעה בכמה הפקות סרטים, ביניהן "Taking Sides" בבימויו של הבמאי זוכה האוסקר אישטוואן סאבו, וב-"Cold is the Breath of Evening", בעקבות הרומן מאת אינגריד נול.

לתזמורת רפרטואר רב המכיל קטעים מוכרים רבים, אך יש בו גם קטעים אמריקאים מקוריים משנות ה-30' שכמעט ולא מבוצעים כיום. הרפרטואר שלהם מורכב מלחנים של ארטי שו, התזמורת של בני גודמן, ג'ימי וטומי דורסי, דיוק אלינגטון, קאב קאלוויי, גלן מילר ועוד כוכבים רבים נוספים אחרים מעידן הסווינג.

תזמורת הסווינג דאנס מקפידה בפרטים הגדולים והקטנים כאחד: הצליל, העיבודים, המיקרופונים, עמודי התווים, הכלים ואף התלבושות של הנגנים, שנתפרות על ידי חייט לפי אופנת שנות ה-30', הם כמו המקור האמריקאי של אותה תקופה.

הצליל של התזמורת הזאת הוא ייחודי לחלוטין ולא מונע על ידי טרנדים או אופנות – והחשוב ביותר, תזמורת הסווינג דאנס מנגנת מוסיקה להאזנה ולריקודים מתקופה אשר הברק והזוהר שלה ממשיכים לשבות, להקסים ולרתק קהלים עד עצם היום הזה.